למה התוכן שלכם נעלם בין אינספור תכנים אחרים - ואיך סוף סוף לגרום לו להיראות
- ilanit Shuster
- 3 ביוני
- זמן קריאה 7 דקות
עודכן: 4 ביוני
בואו נדבר ת'כלס, ניסיתם לשווק את העסק שלכם.
כתבתם, חקרתם, חשבתם, שדרגתם מילים, ניסחתם מחדש, נתתם לזה הזדמנות..
פעם פוסט אישי, פעם איזשהו טיפ חשוב, פעם תובנה מהלב - אתם מעלים את הפיסת תוכן הזאת לאוויר ו... כלום. שקט.
כמה לייקים שהם ברירת מחדל: אחד מהחבר/ה הטוב/ה שלכם, אולי מהמשפחה, אולי מהלימודים.. אבל אין תגובות אמיתיות מלקוחות פוטנציאליים. אין מעורבות.
זה מרגיש שפשוט לא רואים אתכם.
אז אתם אומרים אולי משהו לא עבד לי הפעם, אני אנסה שוב..ושוב..ושוב..
והתגובה היא אותה תגובה.
ואז מגיע שלב שבו אתם שואלים את עצמכם - מה עשיתי לא נכון?
ואז עולות כל מני מחשבות:
יכול להיות שזה אלגוריתם שדופק אותי, הההצפה המוגזמת הזאת ברשתות החברתיות גורמת לפוסט שלי להיעלם, משפטים כמו "הם מפלים אותי כי הם רוצים שאני אשלם על ממומן" ועוד ועוד ועוד..
יכול להיות, אני לא אומרת שלא.
אבל האמת?
הסיבה *האמיתית* שהפוסטים והתוכן שלכם לא מקבלים תגובות או מעורבות - לא נמצא כלל באלגוריתם.
היא נמצאת הרבה יותר קרב - בתוכן עצמו.
וזה לא כי אתם לא טובים.
זה לא כי אין לכם מה להגיד.
זה כי בתוך עולם של תוכן גנרי, חזרתי, מכירתי או לא מדויק - רק מי שיודע לדבר בול ללב הלקוחות שלו מצליחים לראות אותו.
ובשביל זה לא צריך להיות גאון ולא צריך תואר בכתיבה.
צריך הבנה של התמונה הגדולה, תרגול ובעיקר - לא לפחד לדבר את האמת. כנות היא המפתח להצלחה.
במאמר שחיברתי לכם כאן ניכנס בדיוק לעומקים שנדרשים על מנת שנכתוב בצורה כזאת שתגרום ללקוחות שלנו לעזור רגע ולהתעכב על התוכן שלנו,
נלמד מה הופך תוכן "ממוצע" לתוכן "מדויק"
ואיך לבנות תוכן שבאמת מזיז את הלקוח שלנו מעבר לצד השני של המסך.
אז בואו נצלול פנימה- למה התוכן שלכם נעלם בין אינספור תכנים אחרים - ואיך סוף סוף לגרום לו להיראות

החוויה הרגשית שמסתתרת מאחורי החוסר תגובתיות
לפני הכל אני רוצה לדבר על מה שאף אחד לא מדבר עליו - כשהפוסטים שלכם לא מקבלים מעורבות זה ממש נשמע כמו שתיקה רועשת.
לשתיקה הזאת יש משקל רב על ההתנהלות שלנו בתוך העסק.
היא מערערת אותנו, היא גורמת לנו לשאול שאלות- האם מה שכתבתי בכלל שווה את זה? מה אני עושה לא בסדר? האם זה בכלל שווה את המאמץ שלי?
לפעמים זה מרגיש אישי, כאילו עושים לנו בכוונה. (למרות שברור לכולם שזה לא המקרה)
וזה בדיוק הקטע-
מה שכואב לנו זה "איך זה נראה מבחוץ" וזה מה שבאמת כואב.
לחשוב שמישהו הסתכל על הפוסט שלנו, על הריל שלנו, על המאמר שלנו.. וכלום.
לכן חשוב שנזכור שמעורבות ברשתות היא לא רק עניין של ניסוח היא העניין של החיבור, האנושיות, המגע האישי שאנחנו מעניקים.
כשהכתיבה לא נוגעת בנקודות הכי אמיתיים של הלקוחות שלנו - היא פשוט נעלמת בין הרבה מאוד תכנים אחרים.
למה זה קורה?
למה התוכן שלכם לא מצליח לגעת באמת בלקוחות שלכם?
1. כי אתם מדברים "לכולם" וכמו "כולם"
הטעות הכי נפוצה של בעלי עסקים היא לכתוב פוסטים שנשמעים כאילו הם מיועדים לכולם.
הם כלליים מדי, מדברים לכל מני סוגים של קהלים ואז למעשה מה שקורה זה ש"תפסת מרובה לא תפסת".
ניסוחים כמו "הזמן שלכם הוא עכשיו" או "כדאי לכם להשקיע בעצמכם" נשמעים טוב — אבל לא אומרים כלום. למה הכוונה להשקיע בעצמכם? מה יקרה עכשיו שלא יקרה במועד אחר? להשתמש במונחים שאף אחד לא מבין למה הכוונה יובילו את הלקוחות שלנו להתבלבל ולעזוב כי הם פשוט..לא מבינים מה אתם רוצים מהם.
המסרים הללו הם לא מדברים לאף אחד, כי הם לא נכתבו למישהו מסוים, התוכן הזה לא מתאר חוויה מסוימת, לא יוצר שום הזדהות עם הלקוח הפוטנציאלי שלכם שמרגיש שכתבתם משהו רק בשביל לכתוב.
זה גם תוכן שנשמע כמו כולם, למה הכוונה?
אם אני אגיד לכם שיש לי 20 שנות ניסיון בתחום, שיש לי 15 דיפלומות ממוסדות לימוד שונים, שהמקצעתי בתחום שלי... מה זה יגיד לכם?
בעיקר כלום.
זה מסרים שחוזרים על עצמם אצל רוב בעלי העסקים, אלו תיאורים שלא מצליחים לתת מידע אמיתי על העסק ולמה בכלל הלקוח ירצה לבחור בנו.
כלקוחות בעצמנו, כי בואו-גם אנחנו רוכשים, אנחנו תמיד נחפש להבין איך זה יהיה לעבוד עם בית העסק הנבחר, מה הוא מציע שאחרים לא, איך החיים שלי יראו לאחר רכישת המוצר/השירות וכדומה..
לכן אני רוצה להשפיע על הלקוח שלי בצורה מעמיקה יותר ולהעניק לו תוכן שיתן לו להבין בצורה חד משמעית שלא מתפרשת לשתי דעות - שאני מקצועית, שהפיתרון הוא אך ורק אצלי ושהוא לא ימצא את זה בשום מקום אחר, בלי באמת להגיד את המילים הללו.
2. כי יש הרבה מידע טכני אבל בפועל אין מידע רגשי שתופס את הלקוח
מכירים את הפוסטים עם המלא מידע?
"השירות הזה יתן לכם X,Y,Z" ו"תוך מספר ימים תראו את ההשפעה.." והרבה הרבה מידע על המוצר או השירות בלי לתת את הנגיעה הרגשית שתגרום לי לחוש משהו כלפי אותו בית עסק ועל השירות שהוא נותן.
גם אם יש לכם את המוצר/השירות הכי טוב, גם אם אתם יודעים לפרט את המידע בצורה טובה, זה למעשה פיסת תוכן שאין בו חיים.
קוראים אותו, אולי אפילו מהנהנים — אבל לא עוצרים עליו. לא מגיבים אליו. לא שומרים אותו.
כי שוב, מדובר בפיסת מידע.
ולמה לי לעצור על פיסת מידע שאני יכולה למצוא בגוגל או בCHAT GPT?
הלקוחות שלנו מחפשים תוכן שהוא לא ימצא בשום מקום אחר, משהו שיגרום לו לחשוב, משהו שיגרום לו לפתח רגש מסוים- שמחה, תקווה, עצבות, צחוק.. כל מעורבות מתאימה (תלוי קונטקסט).
3. כי התוכן לא מוביל לשום מקום
תחשבו על זה - מה עושה לנו תוכן שאין לו פואנטה? כלום.
ברגע שאין קריאה לפעולה, אין שאלה שגורמת לי לחשוב, אין אפשרות לפתח שיח- לא תתרחש מעורבות.
אנחנו בתור בעלי עסקים צריכים לפעמים לעודד בצורה אקטיבית את המעורבות של הלקוחות שלנו על מנת שזה יניע אותם לפעול.
אם התוכן פשוט מסתיים בלי לגרום לצד השני לבצע פעולה מסוימת, איתו גם נעלם הקשב שלנו.
אנחנו רוצים בכל הזדמנות לגרום ללקוחות שלנו לבצע עוד צעד לעברינו - בין אם זה בתגובה, בין אם זה להשאיר לייק/לב, בין אם זה לגרום להם לפנות לינו..
אנחנו רוצים שבשורה התחתונה - לכל תוכן שאנחנו משחררים יהיה מסר מרכזי שאותו אנחנו רוצים להגיד.
אז כשאתם כותבים תכנים חדשים תשאלו את עצמכם את השאלה: מה השורה התחתונה שאני מנסה להעביר?

מה כן עובד?
תוכן שמבוסס על מידע אמיתי מהשטח.
אבל לא סתם אמת — אמת ממוקדת מתוך שיחות אמיתיות מהשטח מול לקוחות.
לא כל פוסט אישי צריך לספר על רגע מרגש, אבל הוא כן צריך לפגוש רגש.
בין אם זה לגעת בכאב בצורה מפורטת, בין אם זה לשים זרקור על תסכול שראינו בקרב הלקוחות שלנו, להציף מחשבה שבדיוק עברה ללקוח שלנו בראש — גם אם הוא עדיין לא עיבד אותה לגמרי, אנחנו למעשה עושים את התהליך עבורו וגורמים לו להבין שיש לו את ה"בעיה" ואנחנו למעשה ה"פיתרון" עבורו. בלי להגיד את זה במילים.
וכשאתם פוגעים בנקודה הזאת? התגובות מגיעות.
לא בגלל שכתבתם "טוב", אלא בגלל שמישהו הרגיש שאמרתם את מה שהוא הרגיש ולא ידע איך.
בגלל שאתם משקפים לו שאתם מבינים טוב מאוד איך זה מרגיש כשא', ב', ג', ולכן כדי לא לעשות טעויות בדרך - הוא צריך אתכם.
מודל "בול בלב" – איך לבנות פוסט שאי אפשר להתעלם ממנו
1. כאב
מה הבעיה הקטנה שהלקוח שלכם חי איתה ביום יום? זה לא חייב להיות משפט מפוצץ או דרמטי יתר על המידה, מספיק שנפגע בנקודה שכואבת בפירוט, כמו שהלקוח שלנו פוגש אותה בחיים האמיתיים.
זה יכול להיות "אני לא יודעת מה לכתוב באתר",
"אני פותחת אינסטגרם ומרגישה שאין לי מה להגיד",
"אני מרגישה שקולגות סביבי מצליחות ואני בעצמי תקועה",
"אני מפחד/ת ממה שהמכרים שלי יגידו עלי אם אני אפרסם את התוכן הזה".
2. תובנה
מהי המסקנה מתוך כל נקודות הכאב? מה הלקוח שלנו צריך להבין שהוא עדיין לא הבין עד כה? משפט אחד קטן שפותח כיוון מחשבה חדשה- למשל: "אולי את לא צריכה לכתוב הרבה תוכן, אלא לקבל כלים פרקטיים על מנת לעשות את זה נכון."
3. פעולה
משהו קטן שהוא יכול לעשות כבר עכשיו.
לשאול שאלה, לרשום משהו במחברת, להעלות לסטורי... כל דבר. פוסט טוב לא רק מדבר — הוא גם כזה שמניע לפעולה.
דוגמה מהשטח
איך לא לכתוב:"אל תפסיקו להאמין בעצמכם. הדרך קשה אבל שווה את זה!"
איך כן לכתוב:"אתם יודעים מה קשה בלהיות עצמאיים?
שביום שבו אתם לא מאמינים בעצמכם – אין שם אף אחד להזכיר לכם למה התחלתם.
אז תכתבו לעצמכם את זה עכשיו, ברגע שקט, על פתק:
למה אני עושה את מה שאני עושה?
תחזרו לפתק הזה ביום שקצת תתפרקו.
זה לא קסם. אבל זה עוזר.
תכתבו לי בתגובות מה חשבתם."
כתיבה אותנטית ≠ כתיבה חשופה
עוד טעות נפוצה היא לחשוב שתוכן אותנטי זה לספר כל מה שקורה לנו בחיים האישיים לפרטי פרטים: המצב הזוגי, המשפחתי, תחביבים, סודות עמוקים וכדומה.
יש הבדל גדול בין לשתף רגע אישי לעומת לשתף בכאב אישי, לחשוף טראומות, להכניס את הלקוחות שלנו לרבדים ה"עמוקים שלנו" מתוך המחשבה שככה הם יכירו אותנו וזה ייצר בהמשך יותר חשיפה והזדהות.
זה לא תמיד נכון.
הרעיון הוא לשתף תוכן שמרגיש לכם בנוח, לגיטימי, כזה שמתאים להתקשרות ורמת האינטימיות עם קהל הלקוחות שלכם.
תוכן אותנטי הוא פשוט כזה שלא מנסה להתייפף או להיות משהו שהוא לא, הוא פשוט ואמיתי.
תוכן כזה שלא מנסה להרשים, הוא מצליח לעמוד "בפני עצמו" - בלי פוזות.
אז אם כתבתם פוסט מתוך רצון להישמע "מומחים" - זה יורגש.
ואם כתבתם פוסט אישי רק כדי לחשוף פרט אישי שיחבר את הלקוחות אליכם - זה גם יורגש.
כמה שאלות שיעזרו לכם להבין האם התוכן שלכם אכן מדבר לקהל-
בואו נדבר על האמת – קשה להמשיך לכתוב כשאין תגובות או מעורבות,
אז הנה כמה עוגנים שיעזרו לכם להבין האם התוכן שלכם באמת עושה את מה שהוא צריך לעשות:
תכתבו את התוכן לעצמכם. לאחר מכן תשאלו: אם אתם הייתם קוראים את זה – הייתם נשארים? אם אתם לא מספיק אובייקטיים, אפשר לתת לחברים/מכרים/לקוחות פוטנציאליים לתת חוות דעת לפני שאתם מפרסמים.
אל תמדדו פוסט לפי מעורבות ראשונה. פוסטים, סטורי, רילסים ובכללי תוכן טוב - לוקח לו זמן עד שהוא צובר תעוצה. יכול להיות שיש לכם לקוח פוטנציאלי שקרא, אולי שמר את התוכן לאחר כך, אולי המסר מהדהד לו בראש — ויום אחד אחרי כמה מעורבויות מול הפרופיל שלכם, בסוף הוא ישלח הודעה. אבל זה לוקח הרבה זמן והתמדה.
כתיבה היא שריר. לא כל טקסט הוא הברקה, וזה בסדר. ככל שתכתבו יותר, תכתבו מדויק יותר.
זה נותן לכם הזדמנות לבדוק איזה תוכן מתאים, איזה פחות מתאים, על מה אתם צריכים לשים את הדגש וכדומה.
לסיכום
האלגוריתם הוא לא הבעיה.
הבעיה היא שאנחנו מנסים לבלוט, לייצר תוכן ויראלי במקום באמת לגעת בלב של הלקוחות שלנו.
אנחנו לפעמים כותבים משהו יפה במקום לדבר את האמת שלנו.
הפוסטים שמייצרים מעורבות הם לא אלה שהכי יפים, הם אלה שהכי אמיתיים ומדויקים.
אז בפעם הבאה שאתם כותבים פוסט, אל תשאלו "האם זה תוכן שהולך להתפוצץ ברשת?".
שאלו:האם מישהו ירגיש שהתוכן הזה נכתב עליו? האם הוא מעביר את המסר שלי בצורה נכונה? האם הוא מדבר את הכאב/החשש האמיתי של הלקוח שלי?
אם התשובה היא כן — אתם בדרך הנכונה.
Comments